חלק גדול מטיפולי השיניים (בעיקר הטיפולים הנוגעים להשתלות או לשיקום הפה) מצריכים את קיומה של רקמת עצם בריאה וחזקה לצורך תמיכה איתנה בשתלים. לרוע המזל, לשיניים שניזוקו כתוצאה ממחלת חניכיים, חורי עששת, זיהומים חיידקיים, חבלות או כל סיבה אחרת הגורמת לאובדן השן, השפעה שלילית על בריאותה וחוסנה של העצם. כך שהמצב של אובדן שיניים הופך להיות מורכב אפילו יותר "בזכות" העצם שאינה חזקה, גבוהה או רחבה דיה, כדי לאפשר השתלת שיניים ללא הליך של בניית עצם.
הליך שמטרתו עיבוי עצם הלסת לפני השתלת שיניים. בפועל, מדובר בביטוי כוללני למגוון גישות טיפול שונות שהמשותף להן הוא מטרתן - להוסיף רקמות עצם או רקמות דמויות עצם לרקמת העצם הקיימת שאינה מספיקה לצורך ביצוע פרוצדורת ההשתלה. מקורה של רקמת העצם הנוספת עשוי להגיע מגופו של המטופל עצמו (השתלה עצמית) או ממגוון מקורות אחרים, שביניהם אף חומרים מלאכותיים.
כאשר המדובר בטיפול בשן אחת בודדת, יתבצע, לרוב, הליך בניית העצם בהרדמה מקומית. במקרים בהם מדובר על מספר שיניים, יידרש הליך כירורגי מורכב, המבוצע בהרדמה מלאה וגורר עימו אשפוז של מיום ועד ליומיים.
לרוב, כאשר מדובר בפרוצדורות רפואיות רחבות היקף, רק בחלוף פרק זמן שנע בין ארבעה חודשים לתשעה חודשים מהליך בניית העצם, יתחיל הרופא בתהליך ההשתלה עצמה, וזאת, על מנת לתת פרק זמן מספק כדי לבחון את היקלטותה של רקמת העצם המושתלת בגוף המטופל. לעומת זאת, כאשר המחסור הקיים בעצם הוא מינורי, ניתן יהיה לבצע את התקנתו של השתל הדנטאלי בטיפול אחד הכולל גם את השתלת העצם. במצב כזה, שתי הפעולות הללו תתבצע במקביל, כשהשתל הדנטאלי מותקן, בעיקר, בעצם הטבעית, והמנתח יוסיף עליו את תוספות תחליפי העצם כדי להשלים את אחיזתו של השתל בעצם הטבעית.
פרופסור זיו מזור הוא אחד מחלוצי ההשתלות הדנטאליות בארץ. ניסיונו הרב בתחום והמחקר הקליני שלו שעוסק בבניית עצם לצורך השתלת השתלים הדנטאליים, הופכים אותו לבר סמכא בתחום בניית עצם והשתלות השיניים.